פסק-דין בתיק ת"ק 32511-01-11

1.         ביום 8.9.10, היה התובע מעורב בתאונה דרכים בה נפגע רכבו על ידי רכב שהיה בבעלות הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") ושהיה נהוג בידי מר אלקסאי עיאדה (להלן: "עיאדה") וכתוצאה מתאונה זו נגרמו נזקים לרכב התובע.

              רכב הנתבעת היה מבוטח על ידי הנתבעת 1 (להלן:"הראל|)

            בגין תאונה זו, הגיש התובע תביעתו להראל ולאחר שיקולה של הראל, החליטה לפצות התובע רק חלק מסכום הנזק (50%), קרי סך של 13,751 ש"ח ולא שילמה את היתרה בסך של 16,242 ש"ח ולכן הגיש התובע תביעה זו לחייב את הנתבעים לשלם לו את הסך של 16,242 ש"ח.

2.         הראל הגישה כתב הגנה בו מבקשת היא לדחות התביעה נגדה, משום - שלטענתה - נסיבות קרות האירוע, כפי שהיא בררה אותם יש בהם כדי לשחרר אותה מתשלום תגמולי הביטוח ובנוסף לכך, מעלה הראל, בין היתר, את הטענות הבאות:

            א.         א)         הראל מאשרת, שהיא אמנם קיבלה את תביעת התובע לשלם לו את הנזק, אך מיד עם קבלת התביעה החלה לברר את נסיבות האירוע ואת היקף חבותה ומבירור הנסיבות עלתה מחלוקת בשאלת אמיתות האירוע ואף עלה חשש כבד, שמדובר בתרמית ביטוח ובאירוע שלא התחרש מעולם.

                        ב)         מהדיווחים שהגיעו אל הראל עלה, שמר עיאדה סטה אל מסלול נסיעתו של רכב התובע - דבר אשר גרם לירידת רכב התובע לשוליים ולהתהפכותו.

                                    עוד מוסיפה הראל וטוענת, שרכב התובע אינו מבוטח בביטוח מקיף בעוד שרכבה של הנתבעת מבוטח בביטוח מקיף עם סעיף ביטול השתתפות עצמית ולכן יש היגיון רב שהצדדים המציאו תאונה זו ולא מן הנמנע שמדובר במקרה של התהפכות עצמית על מנת שהתובע לא ייאלץ לשאת בנזקי הרכב בעצמו.

            ב.         על אף האמור לעיל ולפנים משורת הדין, החליטה הראל לפצות התובע בשיעור של 50% מנזקיו המוכחים, תוך לקיחה בחשבון 50% נוספים כרשלנות תורמת של התובע.

            ג.          הנתבעת הגישה אף היא כתב הגנה - בנפרד מכתב ההגנה שהגישה הראל - והנתבעת אינה מבינה מדוע מתנערת הראל מאחריות לשלם הפיצוי המגיע לתובע.

                        הנתבעת - באמצעות עיאדה - מודה באחריות לקרות התאונה.

3.         לאחר שעיינתי בחומר הראיות ולאחר ששמעתי את הצדדים, שוכנעתי שלא מדובר בתאונה מבוימת או כטענת הראל בתרמית ביטוח, שכן הנסיבות והעובדות כפי שיתוארו להלן, מצביעות על כך שהתאונה אירעה כתוצאה מחוסר זהירותו של עיאדה.

            עם זאת, העדויות שהובאו בפני מצביעות גם על רשלנות תורמת של התובע באופן נהיגתו, שכן אותן עובדות שהתבררו גם מצביעות על חוסר זהירות של התובע.

            לאחר ששקלתי את כל חומר הראיות, אין לי ספק, שאחריותו של עיאדה גבוהה בהרבה מרשלנותו התורמת של התובע ובנסיבות אלה, אני קובע את אחריותו של עיאדה בשיעור של 70% ואילו רשלנותו התורמת של התובע מגיעה לשיעור של 30% - הכל כפי שיפורט להלן:

            א.         א)         הראל טוענת בכתב ההגנה, שרכב התובע אינו מבוטח בביטוח מקיף ואילו רכב הנתבעת מבוטח בביטוח מקיף עם סעיף ביטול השתתפות עצמית ומכך הסיקה הראל שלפי הגיון דברים זה, המציאו הצדדים את התאונה.
אינני מקבל את ההנחה שהניחה הראל, שהתאונה היא תאונה עצמית או תאונה מבוימת או קשירת קשר בין התובע ובין עיאדה על מנת "להפיל" הוצאות הנזק על הראל.

                                    הראל רק העלתה חשש שמדובר באירוע שלא התרחש או בהתהפכות עצמית, אך את חששה זה סמכה על היגיון שהצדדים המציאו תאונה זו (ראה סעיף 6 לכתב ההגנה).

                        ב)         בדו"ח שהגיש משרד החקירות מטעם הנתבעת ציין החוקר, ששני הרכבים מבוטחים בביטוח צד ג' ושניהם מבוטחים אצל אותו סוכן ולא כפי שציינה הראל בכתב ההגנה.

            ב.         א)         למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים, שלא היה מגע ישיר - התנגשות - בין   שני הרכבים ולא מגע ישיר גרמה לתאונה ולנזק ברכב התובע, אלא התאונה אירעה כתוצאה מכך, שמר עיאדה סטה לנתיב נסיעתו של התובע - דבר אשר גרם לתובע לסטות לשוליים ולהתהפך (ראה בדו"ח החקירה, עמ' 13 - נ/1 וראה עדות התובע וכן עדותו של מר עיאדה (עמ' 3 לפ' ועמ' 5 לפ', ש' 2-4).

                        ב)         הוכח, שאין קשר משפחתי בין התובע ובין מר עיאדה (ראה גם ממצאי החוקר בעמ' 13 למסמך נ/1) ולא הוכח שתאונה זו הייתה פרי תכנון מראש או תאונה מבוימת בין התובע ובין מר עיאדה.